עת"מ 9450-04-19

תקציר

העותר, שהגיש את ההצעה הזולה ביותר במכרז, עותר להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעתו. ועדת המכרזים נימקה את החלטתה בשני נימוקים עיקריים: האחד, כי הצעתה של העותרת נראתה כהפסדית ולפיכך בלתי סבירה; שנית, כי היה ניסיון רע עם העותרת במכרזים קודמים, בהם הצעותיה הנמוכות של העותרת הביאו לביצוע לקוי של העבודות. הוועדה זימנה את העותר לדיון, בו לא סיפקה הסברים שסיפקו את הוועדה, ולפיכך החליטה הוועדה לפסול את הצעתו של העותר. השאלה השנייה נוגעת לטענת העותרים כי הצעתם נדחתה משום שלא הסכימו לתנאים נוספים שהציבה המועצה לאחר פרסום המכרז, שהיוו משא ומתן אסור. עם זאת, מאחר שהצעתו של העותר נותרה בעינה, והמשא ומתן כביכול לא צלח, אין העותר יכול לטעון כי הוא נפגע ממשא ומתן זה. לפיכך נדחית טענת העותר. החלטות ועדת המכרזים מבוססות על מספר טעמים לגיטימיים, נופלות בגדר הסבירות, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה. אשר על כן, העתירה נדחית. על העותרת לשאת בהוצאותיהם של שני המשיבים, כל אחד בסכום כולל של 15,000 ₪.