פש"ר 651/04

תקציר

החייב, שנקלע לקשיים כלכליים, הגיש בקשה לסילוק חובותיו לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל. בבקשה הוצע לנושים סכום של 150 אלף שקל בנוסף לכסף בקופת החייב, תוך פירוט מצבו הבריאותי הלקוי של החייב - אי ספיקת לב כרונית, אי ספיקת כליות כרונית, סוכרת והשמנת יתר. בקשתו הקודמת של החייב לפטור נדחתה. בנק לאומי לישראל בע"מ, אחד הנושים, התנגד לבקשה, בטענה לחוסר תועלת לנושים וחוסר תום לב מצד החייב. לטענתם, הוא ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל בכך שהסתיר נכסים באמצעות עסק בבעלות רשמית של אביו. הנאמן, לעומת זאת, העדיף הפטר על תנאי, תוך ציון הכנסתו המוגבלת של החייב והיעדר נכסים נסתרים. לאחר ששקל את התנהלות החייב, משך ההליכים ומצבו הרפואי של החייב, לא מצא בית המשפט חוסר תום לב מצד החייב. הנאמן גם לא זיהה נכסים שניתן לפרק לטובת הנושים. יתר על כן, החייב עמד באופן קבוע בהתחייבויותיו החודשיות. בנסיבות אלה, והזמן הרב ששהה בהליכי פשיטת רגל – שמונה שנים – החליט בית המשפט להיעתר לבקשת החייב להפטר על תנאי. התנאים כללו תשלום של 150 אלף שקל בתוך 90 יום. בית המשפט הדגיש כי שיעור הדיבידנד הנמוך והמחדלים שיוחסו לחייב אינם מצדיקים את דחיית הבקשה, מה גם שהנושים לא ייהנו מהמשך ההליך. ההחלטה התקבלה מתוך אינטרס לאפשר לחייב, שכבר נקלע למצוקה כלכלית משמעותית, להתחיל מחדש.