ת"א 1327/96

תקציר

פסק הדין דוחה את שתי הטענות שהובאו בפני בית המשפט, שבמרכזן כישלון פרויקט בנייה רחב היקף באי הספרדי מנורקה, ואובדן נכסי קרן הנאמנות של משפחת לוין. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי קרן הנאמנות עצמה, טוענת למרמה, רשלנות ופעילות בלתי מורשית מצד שמעון לוין - בנם של מייסדי הקרן ומנהל הפרויקט הכושל - שהובילה להפסד כספי של 6,500,000 ₪. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי יעל יקותיאל, בתם של מייסדי הנאמנות, ולאחר מכן עברה לידי בעלה מרק יקותיאל לאחר מותה - מבקשת לערוך דין וחשבון על כל הכספים והרכוש הקשורים לנאמנות, כדי לקבוע את הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנותו הנטענת של שמעון ומניהולו הכושל של נכסי המשפחה. שתי הטענות נדחות. בפסק הדין נקבע כי יעל הייתה מודעת לזכויותיה כנהנית בקרן הנאמנות, וכי היא הסכימה לכך שאחיה ינהל את נכסי המשפחה, ובכך ויתרה על זכותה לטעון לרשלנות או ניהול כושל מצדו. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא ראיות למרמה או למעילה בלתי מורשית של כספים על ידי שמעון. נמצא כי פעולותיו בניהול נכסי הנאמנות התבססו על שיקולים עסקיים לגיטימיים ובידיעתה ובהסכמתה של אמו, שהייתה הנהנית היחידה בקרן לאחר מות אביו. לפיכך, גם תביעת קרן הנאמנות לפיצויים כספיים נדחית. פסק הדין מורה לתובעים - קרן הנאמנות ומרק יקותיאל, ביחד ולחוד - לשלם לנתבע, שמעון לוין, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪, צמודים למדד המחירים לצרכן וכוללים מע"מ, בתוספת ריבית כנדרש בחוק עד למועד התשלום בפועל.