ת"א 2593/05

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר את תביעתם האישית כתובענה ייצוגית נגד המשיבה, מפיצת מחית הגזר גרבר בישראל, שבמוצריה נמצאה כמות חריגה של קדמיום. המבקשים טענו כי המשיבה הפרה מספר הוראות בחוק הגנת הצרכן, לרבות אי ביצוע בדיקות על המוצר, הטעיית צרכנים לגבי איכות המוצר והסיכונים הכרוכים בשימוש בו, ואי גילוי לצרכנים את כמות הקדמיום המופרזת המצויה במוצר. המשיבה הכחישה את הטענות וטענה כי התנהלותה הייתה ללא דופי, כי עמדה בכל ההנחיות הרלוונטיות וכי לא נגרם למבקשים כל נזק. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הוכיחו חלק מטענותיהם, כגון הטענה כי המוצר פורסם כבריא במיוחד. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיבה אכן לא גילתה לצרכנים את הסכנה הפוטנציאלית של המוצר. על פי חוות הדעת שהציגה המשיב, כמות הקדמיום במוצר עלולה להוות סיכון לתינוקות שצרכו יותר מכמות מסוימת. המבקשים, שרכשו את המוצר עבור בנם התינוק, לא הוכיחו כי בנם צרך את המוצר בכמות שעלולה להזיק, ולכן לא יכלו לשמש כתובעים מייצגים לעילת תביעה זו. יתר על כן, בית המשפט ציין את הקושי לזהות את חברי הקבוצה המוצעת, שכן היא מחייבת קביעת הצריכה בפועל של המוצר על ידי כל צרכן, משימה שאינה פשוטה. בשל קושי זה, ובהיעדר שיטה מוצעת על ידי המבקשים לאיתור חברי הקבוצה הייצוגית, הגיע בית המשפט למסקנה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לפתרון הסכסוך. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה במלואה. עם זאת, נפסק למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, בהתחשב בהצלחתם החלקית בבקשה.