רע"א 5229/19

תקציר

בפסק הדין שניתן, בית המשפט מחליט לדחות בקשה למתן רשות ערעור ללא צורך בתגובת הצד שכנגד. בית המשפט מדגיש כי הוא ממעט להתערב בהחלטות בתי המשפט הפרוצדורליים בנוגע להודאה בראיות סותרות ויעשה זאת רק בנסיבות חריגות. פסק הדין מפנה לפסיקה קודמת לתמיכה בעמדה זו, תוך ציון היעדרן של נסיבות חריגות כאלה במקרה הנוכחי ובכך מצדיק את דחיית הערעור. בנוסף, גם לגופו של עניין, בית המשפט מוצא הצדקה להחלטת הערכאה הנמוכה יותר. כידוע, ראיות הסותרות את החלטת ועדת המל"ל יכולות להיות מוצגות רק במצבים חריגים, במיוחד כאשר עולה מידע חיוני הקשור למקרה שעשוי היה להשפיע על קביעות הוועדה. כאן, ההיסטוריה הרפואית של המבקש, לרבות מחלות ופציעות קודמות שלא דווחו, נקבעה כרלוונטית לבחינת תביעות הנכות שלו. המבקש הודה כי לא חשף בפני הוועדה את עברו הרפואי, וטיעוניו נבחנו כעוסקים במומחיות רפואית ולא בביקורת שיפוטית. יתר על כן, תביעותיו של המבקש בגין נזקי גוף לאחר תאונה לא הוצגו בערכאה הנמוכה יותר, ובכך החלישו עוד יותר את ערעורו. כפועל יוצא, בית המשפט מקבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי המאפשר לבחון את הראיות הסותרות, במיוחד בהתחשב בעברו הרפואי המפורט של המבקש ובפגיעה שבאה בעקבותיו, ותומך בצורך לבחון מחדש את החלטות הוועדה הרפואית בנוגע לנכותו של המבקש. לא יוטלו הוצאות בשל היעדר מענה מבוקש, מה שהוביל לדחיית הערעור סופית ביום 17.11.2019.