ת"א 19118-12-13

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש לסעד זמני מתשלום חוב המכס שנצבר במהלך יבוא המשקאות בשנת 2011 תינתן, בכפוף להפקדת פיקדון בנקאי או ערבות בנקאית ללא תנאי וללא הגבלת זמן בסך 800,000 ₪ לקופת בית המשפט עד ליום 19.1.2014, בנוסף לערבות הבנקאית שכבר הייתה בידי המשיב. החלטה זו התקבלה לאחר ששקלה את טענות המבקש ואת המסמכים שהובאו על ידי הצדדים. השיקול העיקרי היה מאזן הנוחות, שהעדיף את המבקש, נוכח הסיכון לקריסה כלכלית והצורך לברר את נסיבות המקרה. בית המשפט הכיר בכך שבאופן כללי, תקנות המכס מחייבות תשלום ראשון ולאחר מכן החזר לאחר ערעור משפטי מוצלח. עם זאת, השופט מצא לנכון, במקרה זה, לעכב את הליכי הגבייה, במיוחד נוכח סיכויי ההצלחה הסבירים של המבקש. ההחלטה הושפעה גם מהפגיעה הפוטנציאלית באינטרס הציבורי אם המדינה תמתין לסיום ההליכים המשפטיים - שעשויים להימשך שנים - בטרם תגבה מסים. פסק דין זה מאפשר למבקש להמשיך בתביעתו ללא לחץ כלכלי מיידי, אך מגן על יכולתו של המשיב לגבות את החוב אם המבקש נכשל בתביעתו.