רע"א 630/19

תקציר

מנהלי עיזבון ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את סירובו של בית משפט לפשיטת רגל לדחות ערעורי מס שיזם פושט הרגל. הם טענו כי לבית המשפט לפשיטת רגל יש סמכות לעכב את ערעורי המס, וכי היה על בית המשפט המחוזי לקבל את ערעורם. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל לעכב הליכים לפי סעיפים 20 ו-22 לפקודה חלה אך ורק על הליכים נגד החייב, ולא על הליכים שיזם החייב. הקפאת ההליכים נועדה למנוע אפליית נושים, ליצור הליך תביעות יעיל ולחסוך זמן, שאף אחד מהם לא יושג על ידי עיכוב תביעות שהגיש החייב. יתר על כן, סעיף 178(ג) לפקודה מבחין במפורש בין תביעות שהוגשו על ידי החייב ונגדו, ומצביע על כך שהמחוקק השמיט במתכוון כל התייחסות לראשונה. משכך, חרג בית המשפט לפשיטת רגל מסמכותו בכך שניסה לעכב את ערעורי המס, וצדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו. על מנהלי העיזבון לבחור האם להמשיך או למשוך את ערעורי המס ולבקש הכוונה מבית המשפט לפשיטת רגל בהתאם. בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה, ולמנהלי העיזבון ניתנו 60 יום להציג את עמדתם בפני בית המשפט לפשיטת רגל, שיורה להם.