בש"פ 1085/22

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים למספר עבירות הצתה ושיבוש הליכי משפט. המערער טען כי הראיות שהציגה המדינה, לרבות הודאת שותפו, חומרי מחשב, ראיות DNA והודעות, אינן מספיקות כדי להצדיק את מעצרו. עוד טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא שקל די הצורך את האפשרות של חלופת מעצר. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי קיימות ראיות רבות לכאורה, לרבות הודעות שהוחלפו בין המערער לשותפו, הקושרות אותו לביצוע העבירות. השופט הסכים גם עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר המסוכנות הנשקפת מהמערער והצורך במעצרו, במיוחד נוכח העובדה שהעבירות בוצעו בעת שכבר היה נתון במשמורת בפיקוח אלקטרוני בגין עבירות דומות. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים התקבלה, והערעור נדחה.