בג"צ 175/82

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת העותרים וקובע כי ההחלטה להטיל ארנונה נוספת, המכונה בדרך כלל ארנונה, אינה חוקית. בית המשפט מצא כי אמנם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות העלאה כזו, אך מטרתה העיקרית של העלאת המס הייתה ללחוץ על התושבים לשלם את חובות המס המקוריים שלהם. עם זאת, על פי חוק הרשויות המקומיות, קיימים מנגנונים לטיפול בפיגור בתשלומים, והעירייה אינה יכולה להשתמש במס נוסף לשם השגת מטרה זו. עוד קבע בית המשפט כי אופן ביצוע העלאת המס מנוגד להליכים מנהליים תקינים, שכן היא הוטלה בטרם ניתנו האישורים הנדרשים ולא ניתנה לתושבים הזדמנות סבירה להגיב. כמו כן, ההחלטה לוקה בחוסר שקיפות, שכן היא לא פורסמה כראוי, וסביר להניח שתושבים שקיבלו הודעות על ההעלאה לא היו מודעים לתנאים שהוצמדו אליה. לבסוף, הדגישו השופטים כי יש לדון בכל מקרה לגופו באשר לעיכובים לכאורה בהגשת עתירות וכי יש להתחשב בניסיונותיהם הקודמים של העותרים לפתור את הסוגיה ללא משפט. החלטת הרוב קיבלה את העתירה והפכה את הצו למוחלט, ואילו השופט א' שיינבאום הותיר את שאלת סמכותה של העירייה להטיל מס כזה לדיון במקרים עתידיים. המשיבים חויבו בהוצאות העותרים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.