ע"א 311/85

תקציר

בפסק דין בעניין פיצוי קטין שנפגע בתאונת דרכים, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת. הקטין, שסבל מנכויות מרובות לרבות פגיעה מוחית ובעיות עיניים, זכה תחילה בפיצויים על ידי בית המשפט המחוזי, אשר לדעת המערערים אינם מספיקים. בית המשפט העליון מצא כי החישובים לגבי הפסדי שכר עתידיים לקטינים הם ספקולטיביים, ומסתמכים לעתים קרובות על אומדני נכות רפואית, אשר במקרה זה נקבעו על 57.5% נכות עם הפסד שכר מקביל של 66.6%. בית המשפט דחה את תביעות המערערים לפיצוי נוסף בגין התפטרות האם ו"אובדן ילדות" לכאורה, בקובעו כי דיני הפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינם מתחשבים בגורמים אלה. בית המשפט התייחס גם להיבטים מנהליים, כמו שכר טרחת עורך דין והתניות בחוקי הביטוח הלאומי המשפיעות על הפיצויים. יתר על כן, הם ציינו הפקדה של חלק מכספי הפיצויים בשל האפשרות להטבות עתידיות של המוסד לביטוח לאומי, אם כי בית המשפט נמנע מלהכריע בעניין פרוצדורלי זה שכן הוא לא הועלה בערעור. בסופו של דבר, הן הערעור המקורי והן הערעור שכנגד נדחו, ללא צו להוצאות בשל ההגינות שהביע בא כוח המשיב. פסק הדין מדגיש את המורכבות של פיצוי קטינים על פי חוקי תאונות הדרכים והביטוח הקיימים.