ע"א 563/89

תקציר

פסק הדין מתווה את פסק הדין לטובת המערער, שהיה מעורב בתאונת דרכים. פסק הדין מורה על ניכוי כל התקבולים שקיבל המערער מהמוסד עד למועד זה, ואילו קצבאות הנכות העתידיות, ממועד פסק הדין ואילך, יוקפאו על ידי המשיב הראשון עד לבירור נוסף. על המשיבים לשלם למערערת את כל המגיע לה מסכום קפוא זה, בצירוף הפרשי ההצמדה והריבית הקבועים בחוק. סכום זה יחושב לאחר קביעת נכותו הצמיתה של המערער. כדי למנוע מחלוקות עתידיות, בית המשפט מבהיר כי אישור בכתב מהמוסד בדבר נכותה הצמיתה של המערערת והפסקת קצבת הנכות שלה יהווה ראיה מספקת לזכאותה של המערערת. פסק הדין מתייחס גם לטענת המערערת כי ימי האשפוז הצפויים יובאו בחשבון בעת חישוב הנזק שאינו נזק ממוני. התביעה נדחית, שכן התקנה הרלוונטית מפצה רק על ימי אשפוז קודמים. מלשונה הברורה של התקנה משתמע כי אין כל הצדקה לטענת המערער. באשר לטענות המשיבים בדבר תשלומי ריבית על הפסדי עבר, מסכים בית המשפט כי הריבית המחושבת צריכה לחול רק על הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה שהוצאו בעבר. הריבית בגין הוצאות אלה תחושב בשיעור של 4% עד אפריל 1989, ובשיעור של 8% לאחר מכן. כן נדרשים המשיבים לשלם למערערת ריבית על נזק לא ממוני, אשר תחושב בשיעור בלתי צמוד של 4% עד אפריל 1989 ובשיעור של 8% לאחר מכן, בהתאם למועד פסק הדין. סיכומו של דבר, הערעור והערעור שכנגד מתקבלים בשינויים כמפורט בפסק הדין. המשיבים יישאו בהוצאות המערערת בסך 5,000 ₪.