ת"א 43724-11-14

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך מקרקעין בין התובעים, שירשו חלקת אדמה מאביהם, לבין הנתבעים: מדינת ישראל ועיריית חיפה. החלקה המדוברת הוגדרה כדרך בתוכניות בניין עיר כבר בשנת 1935, ושימשה ככזו, כאשר העירייה החזיקה בקרקע. השאלה המרכזית הייתה האם הקרקע הופקעה לרבות הפקעה משתמעת, ואם כן, מתי התרחשה והאם נעשתה בהסכמה. מסקנת פסק הדין היא כי עיריית חיפה ביצעה הפקעה משתמעת של החלקה בין השנים 1950-1951, ולכן התובעים זכאים לפיצוי מהעירייה בגין החלק המופקע העולה על 25% משטח החלקה. חישוב זה מחושב כ-17/40 משטח החלקה, המסתכם בכ-74 מ"ר, ומוערך ב-6.69 ל"י, עם הצמדה וריבית משנת 1958, החישוב הקרוב ביותר למועד ההפקעה. תביעת הפיצויים נגד מדינת ישראל נדחית מאחר שההפקעה התרחשה לפני מעורבות המדינה והקרקע כבר הופקעה דה-פקטו לטובת העירייה. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי יש לראות בשתי החלקות הנדונות יחידה אחת לצורך תיק זה, ועל כן נבחן שיעור ההפקעה ביחס לשטח המשולב של שתי החלקות. העירייה חויבה לשלם לתובעים הוצאות משפט, המוערכות ב-7,500 ₪.