עפ"ס 64532-01-20

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, בהתבסס אך ורק על הנתונים שהוצגו: **ניתוח משפטי של החלטת בית הדין הארצי לעבודה (עפ"ס 64532-01-20)** **מבוא** ההחלטה הנדונה בבית הדין הארצי לעבודה עסקה בערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דחה בקשה לפסילת השופט הדן בתיק. הערעור הוגש על ידי המערערות, אשר הואשמו בהעסקת עובדים בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. **הרקע העובדתי וההליכים הקודמים** בשנת 2010 הוגש כתב אישום נגד המערערות. מאז, התקיימו הליכים רבים בבתי הדין האזוריים, בערכאות שונות, ואף הוגשו עתירות ובקשות רבות לבג"צ. ההחלטה מושא הערעור התייחסה לבקשה נוספת של המערערות לפסילת השופט הדן בתיק, השופט שמואל טננבוים. לטענת המערערות, הליך ניהול התיק והחלטות השופט, כמו גם היעדר נימוקים מספקים להחלטות מסוימות, מצדיקים את פסילתו. **טענות המערערות בערעור** 1. **היעדר התייחסות עניינית לטענות:** המערערות טענו כי החלטת בית הדין האזורי לדחות את בקשת הפסילה ניתנה ללא התייחסות לטענותיהן המהותיות, וכי קביעת בית הדין בדבר מטרת הבקשה (להטריד את בית הדין) אינה עונה על דרישת ההתייחסות. 2. **היעדר קריאת נימוקי הבקשות:** על בסיס החלטות קודמות של בית הדין האזורי, טענו המערערות כי השופט לא קרא את נימוקי בקשות הפסילה, מה שמצדיק את פסילתו. 3. **טענות נגד החלטות קודמות:** בנוסף, המערערות העלו טענות לגבי החלטות קודמות של בית הדין האזורי, הנוגעות לדחיית בקשה למחיקת טענות מסיכומי המשיבה, דחיית בקשה להגשת ראיות חדשות, וקביעת ממצאים עובדתיים שגויים לטענתן. **החלטת בית הדין הארצי (הנשיאה ורדה וירט-ליבנה)** בית הדין הארצי דחה את הערעור. ההחלטה התבססה על עקרונות משפטיים מקובלים בנוגע לבקשות פסלות שופט: 1. **נטל ראייתי כבד:** נקבע כי בקשה לפסילת שופט מטילה "צל כבד" על השופט ועל מערכת המשפט, ולכן נדרשות "ראיות משמעותיות" להוכחת קיומה של עילת פסלות. 2. **מבחן אובייקטיבי:** עילת הפסלות תיבחן על פי אמת מידה אובייקטיבית, ולא על פי תחושתם הסובייקטיבית של בעלי הדין. 3. **חזקת עובד השופט:** קיימת חזקה כי שופט מקצועי ומיומן מסוגל לבחון עניינים ללא משוא פנים. 4. **הימנעות מהתערבות שיפוטית:** ערכאת ערעור תימנע מלהתערב בהחלטת שופט הסבור כי הוא מסוגל לנהל את ההליך באובייקטיביות, אלא במקרים חריגים בלבד. **יישום העקרונות על המקרה** * **קביעת בית הדין האזורי:** הנשיאה קיבלה את קביעת בית הדין האזורי, אשר ראה בבקשת הפסילה "חלק משורה ארוכה של בקשות פסילה חסרות יסוד ובסיס כלשהו" שמטרתן "להטריד את בית הדין ולסכל את סיום ההליך". * **היעדר נימוקים נוספים:** בית הדין האזורי קבע כי לא מצא מקום להרחיב בנימוקים לדחיית הבקשה, לאור נוהגו של הנאשם 1 (מר משה אביר) להגיש בקשות פסילה שוב ושוב, ובהיעדר טענות חדשות בבקשה הנוכחית לעומת בקשות קודמות. הנשיאה ראתה בכך צידוק לדחיית הבקשה, שכן הנימוקים לדחיית בקשות דומות ניתנו כבר בעבר. * **אי התערבות בנסיבות העניין:** לאור האמור, קבעה הנשיאה כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות של ערכאת הערעור בהחלטת השופט, שסבר כי בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות. **החידוש המשפטי (במידה וקיים)** במקרה זה, אין חידוש משפטי מהותי. ההחלטה מיישמת הלכה מושרשת הנוגעת לנטל ההוכחה בבקשות פסלות שופט, לחזקת השופט, ולמגבלות ההתערבות של ערכאת ערעור בהחלטות שופט בנוגע ליכולתו לדון בתיק. ניתן לראות בהחלטה הבהרה של גבולות ההתערבות השיפוטית כאשר בקשות פסילה מוגשות באופן חוזרני, ונראה כי הן משמשות כאסטרטגיה דיונית לעיכוב ההליכים, ולא מבוססות על עילות פסלות מהותיות. **סיכום** בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לפסול את השופט הדן בתיק. ההחלטה מדגישה את הצורך בראיות משמעותיות להוכחת עילת פסלות, את המבחן האובייקטיבי לבחינתה, ואת הכלל לפיו ערכאת ערעור תימנע מלהתערב בהחלטת שופט הסבור כי בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות, אלא במקרים חריגים. בהיעדר טענות חדשות ובהינתן הצטברות של בקשות פסלות חסרות בסיס, לא מצא בית הדין הארצי הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי.