ת"א 3486/01

תקציר

בית המשפט קבע כי חברת ביטוח הרשומה ברשות הפלסטינית, הנתבעת מס' 2, אינה מבטחת כהגדרתה בדין הישראלי. לפיכך, היא אינה זכאית להגיש תביעת תביעה נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ, חברת ביטוח ישראלית (התובעת). התובע טען כי פסק הדין צריך להיות דו-סטרי, כלומר אם חברות ביטוח ערביות לא יכולות לתבוע בגין שבבים, אז גם חברות הביטוח הישראליות לא תוכלנה לעשות זאת. בית המשפט הסכים וקבע כי אין זה ראוי שחברות ביטוח ערביות יהיו פטורות מתביעות סדק בעוד חברות ישראליות יכולות לתבוע אותן. בית המשפט התייחס גם לטענות נוספות שהעלה התובע. נמצא כי פוליסת אחריות כלפי צד שלישי אינה מהווה חוזה לטובת אותו צד שלישי, ולפיכך תביעת התובע על פי חוזה הטבת צד ג' לא התקבלה. בית המשפט דחה גם את טענת התובעים כי יש לפצות אותם על ידי הנתבע מכוח דיני עשיית עושר ולא דרך יריבות ישירה. בנוסף, קבע בית המשפט כי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, הקובע יריבות ישירה בין נפגע לבין מבטח במקרים מסוימים, אינו חל על הנתבעת מס' 2 שכן היא אינה "מבטח" כהגדרתו בדין הישראלי. גם טענת התובע כי יש להחיל את הדין הירדני נדחתה, שכן פסק הדין הקודם בעניין של בית המשפט המחוזי קבע כי יש להחיל את הדין הישראלי הפנימי במקרה זה. לסיכום, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת מס' 2, הורה על מחיקת התביעה נגדם מחוסר עילת תביעה ופסק להם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.