בג"צ 6422/10

תקציר

העתירה נדחתה משום שהוגשה לאחר שיהוי ממושך. החלטת המשיב בדבר זכאותו של העותר לסיוע התקבלה בשנים 2006 ו-2007, אך העתירה הוגשה רק בשנת 2010. בית המשפט בחן שלושה יסודות ביחס לשיהוי: השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי ומידת הפגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי שגרמה ההחלטה המינהלית. היסוד הראשון, שיהוי סובייקטיבי, שקול לטובת הדחייה, שכן העותרת המשיכה להתכתב עם הרשויות בעניין זה למרות שההחלטה הסופית התקבלה. היסוד השני, השיהוי האובייקטיבי, תומך אף הוא בפיטורים מאחר שתקציב הסיוע חולק במלואו וקבלת העתירה תפגע באינטרסים של המשיב והציבור. לבסוף, העתירה אינה מגלה כל פגיעה בשלטון החוק או באינטרסים ציבוריים, וככזו היסוד השלישי אינו גובר על שני הראשונים. עניינו של העותר נבחן מספר פעמים על ידי אנשי מקצוע רלוונטיים והחלטת המשיב לא הייתה שרירותית או בלתי חוקית. לפיכך, העתירה נדחית על הסף.