ב"ל 16654-05-22

תקציר

בית הדין החליט לדחות את תביעתו של עובד המבקש להכיר בנזקו הנפשי כפגיעה בעבודה בתנאים שנקבעו בפסקי דין קודמים. התובע לא הצביע על אירוע מיוחד בעבודה החורג משגרת חייהם וגרם לפגיעה נפשית. הוויכוח שלהם נסב סביב הלחץ של סירוב להתחסן והמעבר למחלקה אחרת, שבית המשפט פירש כלחץ מתמשך ולא כאירוע מיוחד. יתר על כן, התובע לא הצליח לזהות שיא או הסלמה בלחץ זה אשר ייחשב כאירוע חריג. פסק הדין התייחס גם לצורך להגדיר את האירוע בזמן ובמקום, שלא התקיים בתיאור התובע את גורם הדחק הנטען על ידו. בנוסף, נדחתה גם תביעת האירוע הלבבי של התובע, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה לאירוע חריג או מאמץ בעבודה בסמוך למועד האירוע הלבבי. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר ראיות התומכות בגרסת התובע לאירועים, ולפיכך דחתה את התביעה ללא צו להוצאות. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בכתב.