עמ"ת 44268-07-13

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לדחות את בקשת המערער לעיון חוזר בביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו עליו. המערער, נהג אמבולנס וחובש בכיר במד"א, הואשם במעשה מגונה בנסיבות של אונס כלפי מטופלת. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי לא חל שינוי משמעותי בחומר הראיות המצדיק את הסרת המגבלות על המערער. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי סתירות וסתירות בעדויות אינן מהוות שינוי דרמטי בתשתית הראיות. למרות שהמתלוננת חזרה בה מחלק מדבריה, ציין בית המשפט כי מדובר בתופעה שכיחה בתיקי עבירות מין ואין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את שחרורו של המערער. בית המשפט התייחס גם לטענת המערער ביחס לעדותו של החבר, והסביר כי לא בטוח שהחבר היה עד לכל האירועים המדוברים. ערכאת הערעור הדגישה כי הסתירות ומשקלן של הראיות הם עניינים לערכאת ההליך העיקרית ואין לבחון אותם במהלך הליכי מעצר. משכך, נדחה הערעור, כאשר בית המשפט ציין כי המערער עשוי להקל בתנאיו המגבילים או לבקש היתר לעבוד בתפקיד אחר. ההחלטה אישרה את שיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר בניהול התיק והכירה בזכותו של המערער לבקש הקלות נוספות בתנאי מעצר הבית שלו.