ת"א 42942-10-20

תקציר

קביעתו של השופט היא כי בקשת התובע נדחית ביחס לפגיעה בכתף ימין אך מתקבלת ביחס לפגיעה בעמוד השדרה המותני. הקביעה מתבססת על הצגת נסיבות מיוחדות וחריגות כפי שמתירה הפסיקה הישראלית. באשר לכתף ימין, השופט אינו משוכנע כי הוועדה הרפואית האחראית לקביעת הנכות במקרה זה חסרה את המידע הרפואי הדרוש או לא הפעילה שיקול דעת עצמאי. לוועדה הייתה גישה לשתי בדיקות אולטרסאונד - עם עזרים חזותיים - ובחנה באופן אישי את טווחי התנועה של התובעת. לגבי הפגיעה בעמוד השדרה המותני, השופט מסיק כי לוועדה הרפואית לא הייתה גישה לתיק הרפואי המלא של התובע משנת 2011, שכלל פגיעה בעצם הזנב ושבר בעקבות נפילה, כמו גם ממצאים של מגבלות בעמוד השדרה המותני ונושאים נלווים נוספים. השופט מסכים עם טענת הנאשם כי ייתכן שקביעת הוועדה הייתה שונה אילו ידעו על פגיעות קודמות אלה. מקצועו של התובע ככירופרקט – עובדה שלא הוזכרה בטענות התובע – תומך אף הוא במסקנה זו. מאחר שהרשומות הרפואיות משנת 2011 רלוונטיות לתביעה הנוכחית ועשויות היו להשפיע על החלטת הוועדה, השופט קובע כי יש הצדקה להצגת ראיות נוספות בתיק זה. לפיכך, הבקשה להצגת ראיות הסותרות את קביעת המל"ל מתקבלת באופן חלקי. התובע נדרש לכסות את הוצאות הנתבע בקשר עם הבקשה, בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום. ההחלטה על מינוי מומחה תועבר לשני הצדדים. פסק דין זה הינו סופי נכון ליום 30.1.2022.