ת"א 9457-07-11

תקציר

התובע והנתבעים הם הבעלים של חלקות קרקע שכנות. חלקת התובע ממוקמת מעל מגרש הנתבעים, כאשר מגרשו של האחרון תומך במגרש הראשון. התובע בנה מסלעה בחלקה שלו לפני שנים. לטענתו, הנאשמים ביצעו עבודות חפירה מסוכנות בסמוך למסלעה בשנת 2007 ובמועדים נוספים. לפיכך הגיש נגדם תביעה, בטענה כי מעשיהם מהווים עוולה של שלילת מזונות במקרקעין לפי סעיף 48א לפקודת הנזיקין. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנאשמים אכן ביצעו את החפירות המיוחסות להם, דבר שסיכן את יציבות המסלעה. בית המשפט ציין כי הכחשות הנתבעים היו כלליות וחסרות פירוט ואילו גרסת התובע לאירועים נתמכה בראיות ובעדויות, לרבות של הנתבעים עצמם. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הנתבעים כי המסלעה נבנתה בניגוד להיתר, ובכך ניתק את הקשר הסיבתי בין החפירות לבין מצב המסלעה. חוות הדעת ועדויות המומחים שהציגה התביעה, שהיו תמימות דעים בקביעת המסלעה יציבה אך החפירות מסוכנות, הועדפו על פני עדותו הבודדת של המומחה מטעם הנאשמים. משכך, קיבל בית המשפט את טענת התובעת והורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לבצע עבודות חיזוק כפי שעולה מחוות דעת מומחה שהוגשה על ידי התובעת. אם הנתבעים לא ביצעו את העבודות בתוך פרק הזמן הנקוב, תהיה לתובע הזכות לעשות כן ולבקש החזר מהנתבעים, שגם הם חויבו להפקיד את ההוצאות מראש. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין ההליך הנוכחי והקודם, בסך 35,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.