ת"א 10047-03-12

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת ביצעה הפרה יסודית של החוזה בכך שהפסיקה בטרם עת את שירותיה לתובעים ולא השלימה את פרויקט פיתוח התוכנה. החוזה העניק רק לתובעת מס' 1 זכות לבטל את ההסכם, והתנהלות הנתבעת, לרבות איומים חוזרים ונשנים להפסיק לספק שירותים וחסימת גישת התובעים למערכת, העידה על כוונה להפר את החוזה. כתוצאה מההפרה הצפויה של הנתבעת, היו לתובעים זכות לבטל את החוזה ללא מתן ארכה. עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא הפרו את החוזה בכך שלא שילמו עבור שירותים בחודשים נובמבר ודצמבר 2011, שכן חובתם לעשות כן נמשכה רק כל עוד החוזה היה בתוקף. יתר על כן, סירובם של התובעים לשלם מבלי שהנתבעת תעמוד בהתחייבויותיהם היה מוצדק. בית המשפט קיבל את תביעת התובעים להשבת תשלומים ששולמו לנתבעת וכן פסק להם פיצוי בגין אובדן הכנסות צפויות וחבויות אחרות שנבעו מהעיכוב בהשקת הפרויקט. תביעת התובעים לפיצוי נתמכה בהיגיון כלכלי ומסחרי, למרות היעדר נתונים חד משמעיים על הרווחים הצפויים. בסך הכל חויבה הנתבעת להשיב לתובעים סך של 443,665 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בגין השירותים שניתנו. בנוסף, חויבה הנתבעת לשלם פיצוי בסך 156,335 ₪ בגין התחייבויות נוספות ואובדן רווחים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. הנתבע היה אחראי גם להוצאות המשפט של התובעים ולשכר טרחת עורכי הדין. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע נדחתה.