ת"א 17862-05-12

תקציר

שתי תביעות הוגשו ואוחדו מאוחר יותר; אחד נגד החייב העיקרי והשני נגד שני ערבים. התביעות הוגשו עקב הפרת הסכם פשרה על ידי הנתבעים. התובעת, העוסקת בניכיון שיקים, טענה כי הנתבעים לא עמדו בתשלומים שנקבעו בהסכם. הנתבעים טענו כי הסכם הפשרה פסול משום שהיה קשור לתיק הוצאה לפועל שנסגר מאוחר יותר, וכי הוא נחתם בין היתר תחת כפייה ועושק. עוד נטען, כי התובעת פעלה בחוסר תום לב וכי ההסכם מפר את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות הנתבעים. בית המשפט קבע כי הסכם הפשרה אינו תלוי בתיק ההוצאה לפועל וכי הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר כפייה ועושק. עוד נמצא כי התובעת לא פעלה בחוסר תום לב וכי הסכם הפשרה לא הפר את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. השופטת קיבלה את תביעת התובע על סך 444,090 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, כנגד החייב העיקרי. שני הערבים חויבו ביחד ולחוד בסכום כולל של 145,000 ₪. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.