ע"א 4436/07

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך שכירות מוגן שבו מעורבים שני צדדים - קמינצקי ומצליח - ועניינו שימוש בשטח חצר הצמוד לדירתו השכורה של מצליח. בית המשפט לשכירות העניק בעבר למצליח היתר להשתמש בשטח של שישה מ"ר בחצר ללא דמי שכירות במסגרת הסכם פשרה, תוך הכרה בזכותה להשתמש בשביל המוביל לדירתה. עם זאת, שני הצדדים ערערו על החלטה זו. פסק דינה של השופטת ש' שטמר-עבד דן בהרחבה בפרטי המקרה ומפרש את אומד דעתם של הצדדים על סמך הראיות הקיימות, לרבות הסכמי שכירות, עדויות עדים וחוות דעת של שמאים מומחים. פסק הדין מבהיר כי הדיירות המוגנת של מצליח חלה רק על ששת המטרים הרבועים וזכות המעבר שהוזכרו קודם לכן, ולא על החצר כולה. על פי פסק הדין, מצליח פירש באופן שגוי את הסכם הפשרה ואת חוזה החכירה המקורי, ואין בהתנהלות הצדדים כדי להצביע על זכויות בלעדיות של מצליח בחצר. כמו כן, נקבע בפסק הדין כי למצליח אין זכות למנוע משוכרים אחרים או מהמשכיר להיכנס לחצר, וזכות השימוש שלה סבירה כל עוד אינה מונעת שימוש חוקי בשטח על ידי הבעלים. באשר לתשלום דמי מפתח, בית המשפט לא מצא כל ראיה לתשלומו, דבר שיכול היה לשנות את מעמדה של השכירות. השופטת דחתה גם את תביעת הפינוי של קמינצקי על בסיס הפרת הסכם השכירות, וציינה כי הסירוב להכניס שמאי לדירה לא היווה עילה תקפה לפינוי. השופטת שטמר-עבד הציעה לדחות את שני הערעורים, תוך תיקון קל להחלטת הערכאה הנמוכה יותר, המבהיר את זכויותיו של דייר מוצלח בבית משותף. לבסוף, השופט הורה למצליח לפנות את שטח החצר שהיה ברשותה שלא כדין בתוך 30 יום ופסק כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.