ב"ל 5766/09

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגיש תובע שתביעתו בגין פגיעה בברך כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית הדין דוחה את התביעה, וקובע כי עבודתה של התובעת לא כללה תנועות חוזרות ונשנות או מיקרו-טראומה המצדיקה הכרה כפגיעה בעבודה. בית הדין מדגיש כי עבודתה של התובעת כללה תנוחות ופעולות שונות, לרבות עמידה, כריעה ושכיבה, ולא תנועות ברכיים חוזרות ונשנות. לטענת בית הדין, תיאורו של התובע את עבודתו, שכללה פעילות גופנית רבה ולחץ על הברכיים, אינו מהווה הוכחה מספקת למיקרוטראומה. מסקנתם היא כי המצב החקיקתי הנוכחי מחייב תשתית עובדתית למיקרוטראומה, שחסרה בעניינו של התובע. בית הדין מכיר באי השוויון שהדבר יוצר בין העובדים, אך סבור כי כל שינוי צריך להיות מיושם בחקיקה ולא בפסיקה. פסק הדין ניתן בהיעדר הצדדים, עם זכות ערעור תוך 30 יום, והתיק נסגר ללא הזמנת הוצאות.