ב"ש 20342/06

תקציר

המשיב הואשם בשורה של עבירות חמורות הקשורות לנשק ולביטחון המדינה. כתב האישום כולל שישה אישומים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות נשק, טיוח, מגע עם סוכן חוץ, מסירת מידע סודי והשמדת ראיות. סעיפי האישום מבוססים במידה רבה על הודאותיו של המשיב עצמו בחקירתו. בעוד פרקליטו של המשיב טען כי הודאות אלה היו שקריות ונבעו מלחץ החוקרים, השופט מצא כי ההודאות אינן אמינות וכי התנהגותו של המשיב במהלך החקירה הייתה מפלילה. בנוסף, קבע השופט כי שקריו והתנהגותו של המשיב שימשו ראיה התומכת בהודאותיו. השופט שקל גם את חומרת העבירות, את הסיכונים הפוטנציאליים בשחרורו של המשיב ואת עברו הפלילי, והגיע למסקנה כי קיימת עילה מספקת למעצרו עד תום ההליך המשפטי. השופט הדגיש את מסוכנותן של העבירות המיוחסות, במיוחד אלה הנוגעות לביטחון המדינה, והביע ספק ביעילותם של אמצעים חלופיים למעצר, תוך שהוא מדגיש את הצורך להימנע מכל סיכון פוטנציאלי לחיי אדם ולביטחון המדינה. בנוסף, ציין השופט כי התנהלותו של המשיב לאחר חקירתו הראשונית מעידה על חוסר אמינות, ולכן אין מקום להסתמך על חלופות מעצר כלשהן. לבסוף, השופט דחה את הבקשה לתסקיר מעצר, מתוך סבר כי המידע הזמין מספיק כדי לקבל החלטה מושכלת. לפיכך הורה השופט על מעצרו של המשיב, מתוך הכרה בחומרת פסק הדין בנוכחות הצדדים.