ערר 85218/15

תקציר

המערער חולק על היטל השבחה שגבתה הוועדה המקומית בקשר לתכניות שאושרו לפני שרכש את הנכס הנדון. הוועדה המקומית העריכה את ההיטל בעקבות מכירת חלק מזכויותיו של המערער בנכס, אך המערער טען כי החלטת שמאי מכריע לגבי עסקת מכר קודמת צריכה להוות מעשה של בית המשפט המונע מהוועדה המקומית לחייב אותו בגין אותן תכניות. הוועדה דחתה טענה זו, וקבעה כי ההחלטה הקודמת עסקה רק בעסקת מכר אחרת ולא קבעה את יכולתה של הוועדה המקומית לגבות תשלום בגין התוכניות המדוברות בהליכים אחרים. זאת ועוד, נדחתה גם טענת המערערת כי זכותה של הוועדה המקומית לגבות את ההיטל חסומה על פי חוק, שכן הוועדה סברה כי מועד הדיווח על עסקת המכר מאוחר בהרבה מכפי שנטען על ידי המערערת. עוד טען המערער כי אין להטיל עליו אחריות להיטל, שכן הסכם המכר הטיל עליו את האחריות בינו לבין המוכר. עם זאת, הוועדה מצאה כי התנהלותו של המערער בעבר מעידה על קבלת אחריותו להיטל וכי אין באפשרותו לטעון כעת אחרת. בנוסף, דחתה הוועדה את טענות המערער על יסוד הסתמכות, שיהוי בלתי סביר ושיהוי, וקבעה כי לא הסתמך לרעה על פעולות הוועדה המקומית וכי השיהוי בהוצאת ההיטל לא היה משמעותי דיו כדי לעכב את הליך הגבייה. לבסוף, קבעה הוועדה כי המערער יוכל להגיש שומה נגדית בתוך 30 יום, ולאחר מכן ימונה שמאי מייעץ. ההחלטה התקבלה פה אחד.