רת"ק 47055-01-24

תקציר

פסק דין זה נובע מתאונת דרכים שאירעה ביום 15.9.2021, והובילה לשלוש תביעות נפרדות בבית המשפט. בתביעה הראשונה, תמ"ש 35251-07-22, תבעו איי.די.איי ועמית מרגלית כהן (המבקשת) את ליהי אלמוג, המבטחת של רכב הטויוטה בו נהגה. התביעה השנייה, תמ"ש 9838-07-22, הוגשה על ידי ליברה חברה לביטוח בע"מ נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ, מבטחת רכב יונדאי של אלירן צ'אבס, שהיה מעורב בתאונה. לבסוף, התביעה השלישית, ת.ד. 5909-08-23, היא תביעה שהגיש אלירן צ'אבס נגד עמית מרגלית כהן וחברת IDA ביטוח, בדרישה לפיצויים בגין רכבו, שלטענתו נפגע הן מרכבי טויוטה והן מרכבי קיה. בית המשפט לתביעות קטנות, בראשות השופט נצר סמארה, דן בתביעה השלישית ונתן פסק דין ביום 4.1.2023. בית המשפט קבע כי רכבו של עמית מרגלית כהן, טויוטה, אחראי לנזק למרכז האחורי של רכבו של אלירן צ'אבס ופסק לו פיצויים בסך 25,064 שקל. בית המשפט דחה את התביעה נגד ליהי אלמוג וליברה ביטוח. השופט ביסס את החלטתו על עדויות המעורבים והגיע למסקנה כי רכבו של צ'אבס נפגע תחילה קלות מלפנים, ולאחר מכן נפגע מאחור מרכבו של כהן, שהצטרף לתאונה קיימת. המבקשים, כהן ואיי.די.איי ביטוח, ביקשו רשות ערעור על פסק דין זה, שנדחה. השופט קבע כי החלטת בית המשפט לתביעות קטנות סבירה, בהתחשב בראיות שהוצגו, וכי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. כמו כן, הדגישה השופטת את ההבדלים בין בית המשפט לתביעות קטנות לבין בית משפט השלום מבחינת סדרי הדין וכללי הראיות, והדגישה את גמישותו של הראשון. עוד ציינה השופטת כי שופטת בית המשפט לתביעות קטנות לא טעתה בכך שלא המתינה לתוצאות התביעות האחרות והמשיכה בדיון, שכן לא התבקשה לעשות כן. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הדין נותר בעינו. לצדדים נמסר על החלטה זו, שניתנה שלא בנוכחות המבקשים.