תו"ב 66044-08-22

תקציר

הנאשם טען להגנה מפני צדק, וטען כי לא זומן כדין לחקירה לפני הגשת כתב האישום משום שהזימון לא נמסר לכתובת הנכונה. בית המשפט בחן את הפסיקה ואת ההלכות הרלוונטיות, ומצא כי הזימון אכן נמסר לכתובתו הרשומה של הנאשם, כפי שהיחידה החוקרת מחויבת לעשות. הנאשם לא הביא ראיות מספיקות להוכיח כי התגורר בכתובת אחרת ולא עדכן את כתובתו במרשם האוכלוסין, כנדרש בחוק. זאת ועוד, מהעדויות שנשמעו בבית המשפט עולה כי הנתבע לא בירר מה עלה בגורל הדואר שהגיע לכתובתו הרשומה וגילה רשלנות בקבלתו. בית המשפט לא מצא פגם באופן זימונו של הנאשם לחקירה וקבע כי ויתר על זכותו למסור גרסה חולפת לכתב האישום בכך שלא התייצב. גם אם טענת הנאשם בדבר זימון שלא כדין הייתה מתקבלת, כתב האישום לא היה נמחק. בבתי המשפט בישראל קיימות גישות שונות בשאלה האם אי חקירת נאשם לפני הגשת כתב אישום מובילה לביטולו. חלק מבתי המשפט מבטלים את כתב האישום כפגיעה יסודית בזכויות הנאשם, ואחרים בוחנים האם המחדל גרם לעיוות דין. במקרה זה קבע בית המשפט כי לנאשם לא נגרם כל נזק ראייתי, שכן ניתנה לו הזדמנות להציג את גרסתו לאחר הגשת כתב האישום. לפיכך, הטענה המקדמית להגנה מפני צדק נדחית. הדיון נקבע ליום 9.4.2024 ועורך דינו של הנאשם נדרש להודיע לנאשם ולהזהיר אותו מחובת התייצבות.