ת"א 30752-10-20

תקציר

המחלוקת בין בני הזוג גיטמן (המוכרים) לבין הקראמים (הקונים) נסובה סביב הסכם מכר נדל"ן למגורים. המחלוקת העיקרית נסובה סביב תוקפם של שני מזכרים המפרטים את תנאי המכירה והאם הרוכשים הפרו את הסכם המכר שלאחר מכן. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין צורך להעמיק במחלוקות אלה, שכן קבע כי הצדדים הגיעו להסכמה מאוחרת יותר לביטול עסקת המכר. הסכם ביטול זה, אף שלא נחתם, נחשב לחוזה מחייב. הודעות דוא"ל ומשא ומתן המחישו את כוונת הצדדים להתקשר בהסכם ביטול מחייב מבחינה משפטית. בית המשפט קבע כי היעדר החתימות אינו מעיד על היעדר הסכמה, במיוחד בהתחשב בנסיבות ובהתנהלות הצדדים. כתוצאה מכך, הסכם המכר מיום 27 בפברואר 2020 הוכרז בטל, לרבות כל ההסכמים שקדמו לו. בית המשפט נתן תוקף להסכם הביטול, וחייב את שני הצדדים לעמוד בתנאיו. החלטה זו חייבה גם מחיקת הערת אזהרה על הנכס לטובת הרוכשים. בנוסף, התביעה שכנגד שהגישו הרוכשים נדחתה, שכן היא התבססה על הסכם המכר שבטל כעת. בית המשפט הורה לנתבעים לפצות את התובעים בגין הוצאות משפט בסך 70,200 ₪. החלטה זו ניתנה בהיעדרו של מי מהצדדים.