עת"מ 16244-02-20

תקציר

בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב, אשר סירב להעניק לעותר רישיון למתן שירותים פיננסיים על בסיס מידע חסוי אודות מעורבותו של העותר בעבירות פליליות, לרבות הלבנת הון. בית המשפט קבע כי החלטות המשיב היו סבירות והתקבלו בהתאם לדין החל, וכי הראיות המנהליות שנבחנו על ידי המשיב רלוונטיות ומספיקות. בית המשפט דחה גם את טענות העותר בדבר זכות השימוע, וקבע כי המשיב שקל את טענותיו בכתב של העותר בהגינות וכי אופי ההחלטה אינו קבוע. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרת בדבר הליך איסוף המידע ועיתוי החלטותיו של המשיב. לבסוף, הורה בית המשפט לעותרת להפסיק את העיסוקים נשוא הדיון בתוך 30 יום ופסק הוצאות משפט למשיב.