ה"פ 1165/05

תקציר

המבקשים ביקשו הצהרה וצו מניעה קבוע כנגד המשיבים בנוגע לדירה שבמחלוקת. מבקש 1 היה המנהל הזמני של עזבונו של המנוח, ואילו מבקש 2 היה זכאי לרוב העיזבון. על פי החשד, המטפלת של המנוח, מייזלין, משכה כספים שלא כדין מחשבונותיה של המנוחה והשתמשה בהם לרכישת דירה מהמשיבים. המבקשים תבעו את מייזלין והשיגו צו עיקול על זכויותיה בדירה. עם זאת, בטרם הספיקו המבקשים להצטרף לתביעה נפרדת שהגישו המשיבים נגד מייזלין, הגיעו האחרונים לפשרה עם המשיבים, מה שהוביל לפסק דין המבטל את מכירת הדירה. המבקשים טענו כי לפעולת המשיבים אין כל תוקף לגביהם וכי להסדר הפשרה היה ריח של קנוניה. בית המשפט הסכים עם המבקשים, וקבע כי פעולת המשיבים לביטול המכירה מהווה הפרה של צו העיקול. בית המשפט קבע כי זכויות המבקשים כעיקולים גוברות על מערכת היחסים המשולשת והעניק את ההכרזה המבוקשת ואת צו המניעה הקבוע. בית המשפט אף הורה למשיבים לשלם את הוצאות המבקשים. פסק הדין הכיר בתוקפו של צו העיקול ואסר על המשיבים לפנות את הדירה ללא הסכמת המבקשים או צו בית משפט, ובכך למעשה העניק למבקשים סעדים.