תלה"מ 45851-12-20

תקציר

פסק דין זה עניינו בתביעתו של מר א.נ. (התובע) לביטול או הפחתה של תשלומי מזונות ומזונות ילדים המגיעים לאשתו לשעבר, הגב' א.א. (הנתבעת), בעקבות גירושיהם. התובע טען כי חל שינוי נסיבות משמעותי מאז נחתם הסכם הגירושין המקורי בשנת 2011, דבר המצדיק הפחתה בסכום שהוא משלם כמזונות ומזונות ילדים. השינויים שציין כללו הידרדרות במצבו הכלכלי והבריאותי, עלייה בהוצאות שכר הדירה שלו והעובדה שבתו תגיע בקרוב לגיל 18, מה שהשפיע על מצבו הכלכלי. עוד טען כי מצבה הכלכלי של הנתבעת השתפר, שכן כיום יש לה בן זוג קבוע והיא ירשה עושר. בנוסף, ביקש התובע להתאים את הסדר המשמורת, במטרה לשמור על משמורת משותפת וחלוקת זמנים שווה, דבר שלטענתו יפחית את הוצאותיו. לטענתו, הילדים העדיפו להישאר עמו משום שלא הייתה להם פרטיות בדירתו של הנאשם. עוד טען התובע כי הנתבע לא ניצל את תשלומי המזונות לצורכי הילדים וכי הוצאותיו גדלו בשל השהות הממושכת של הילדים אצלו. מנגד, הנתבעת הכחישה את מרבית טענות התובע. היא טענה כי מצבו הכלכלי של התובע השתפר, לא הידרדר, וכי הוא פעל בחוסר תום לב. הנתבעת גם הפריכה את טענות התובעת לגבי מצבה הכלכלי וטענה כי הכנסתה דווקא ירדה. בית המשפט בחן ביסודיות את כל טענות התובע אך מצא כי הן אינן מבוססות, ובמקרים מסוימים אף שקריות. אמינותו של התובע הוטלה בספק, והתנהלותו נתפסה כפועלת בחוסר תום לב, במיוחד בכל הנוגע לטענותיו כי הופעל עליו לחץ לקבל הפחתת מזונות בדיון קודם. עוד הדגיש בית המשפט כי הסכם גירושין הוא הסדר עדין, ושינוי היבט אחד עלול להפר את האיזון כולו. בסופו של דבר, השופט דחה את תביעתו של התובע, דחה אותה לחלוטין והורה לו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 7,000 שקל, באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. השופטת הדגישה את חשיבות תום הלב, סופיות הדיונים והמדיניות המשפטית הראויה בקיום הסכם הגירושין המקורי ופסק הדין שבא בעקבותיו. בפסק הדין הודגש כי טענות התובע הן חסרות בסיס והן מהוות שימוש לרעה בהליך המשפטי, והתנהלותו מעידה על חוסר תום לב קיצוני. השופטת סיימה את דבריה בכך שהתירה את פרסום פסק הדין, כאשר כל הפרטים המזהים הושמטו כדי להגן על פרטיות הצדדים המעורבים.