בג"צ 7768/23

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה בשל מספר ליקויים קריטיים, ובראשם אי קיום הליכים תקינים והיעדר תשתית עובדתית או משפטית מוצקה. העתירה הוגשה מבלי להמתין לתשובות חלק מהמשיבים, דבר המשקף גישה נמהרת ולא ברורה. היא גם שילבה מספר רב של סוגיות שאינן קשורות זו לזו, והפכה אותה לבלתי ראויה לדיון שיפוטי, כפי שנקבע בפסקי דין קודמים כמו בג"ץ 9019/17 מוסא נ' שר הביטחון. לצד חוסר הבהירות, ביקשה העתירה סעדים נרחבים שאינם מוגדרים היטב. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הסעדים המשפטיים צריכים להיות מנוסחים בצורה ברורה ומבוססים על נימוקים מהותיים, בדומה לקביעתו של השופט א' שטיין ממקרה קודם. הבקשה להקמת ועדת חקירה ממלכתית צוינה במיוחד כצעד קיצוני שבתי המשפט ממעטים להיעתר לו, ובדרך כלל נותר בגדר שיקול דעת ממשלתי כמתואר בסעיף 1 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969. בהסתמך על תקדימים היסטוריים ומשפטיים, בית המשפט שב ואישר כי פעולות כאלה דורשות הצדקה חזקה, דבר שלא היה קיים כאן. העתירה נתפסה כמוקדמת מדי וחסרת תימוכין, מה שהוביל לדחייתה על הסף. כתוצאה מכך חויב העותר לשלם הוצאות מדינה בסך 3,000 ₪.