ת"א 69904-03-18

תקציר

הדיון בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם תאונה מסוימת מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע טוען כי נפגע בארבע תאונות דרכים שונות ומבקש פיצוי בגין הפגיעה שנגרמה לו, בעיקר ברגלו הימנית. מבין התאונות הללו, התאונה הרביעית, שהתרחשה ב-28 בדצמבר 2018, נמצאת בבדיקה. האירוע המדובר עסק בכך שהתובע נפגע ממעקה שנפל ממלגזה על רגלו בעת שהועלה על משאית. המלגזה, בה נהג נאשם 3, פרקה את המעקה לתוך המשאית שחנתה בסמוך. המחלוקת המרכזית היא האם תאונה זו נופלת תחת הסיווג של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, במיוחד בהתחשב בחזקה הפוחתת הקשורה לפעולות פריקה וטעינה. בית המשפט בוחן בקפידה את נסיבות התאונה ומוצא כי גרסת התובע לאירועים, כפי שתוארה בתביעה, מדויקת. המלגזה אכן הייתה מעורבת בתאונה ונהגה על ידי הנתבע מס' 3, דבר המאשש את טענות התובע. משכך, קובע בית המשפט כי התאונה נגרמה כתוצאה משימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה, ועונה על ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים". כמו כן, בית המשפט דן בתחולתה של החזקה המרובה הקשורה ל"ניצול הכוח המכני של הרכב". מסקנתו היא כי ניצול הכוח המכני אכן היה גורם לתאונה, שכן רעידות המלגזה גרמו לנפילת המעקה. בית המשפט מדגיש כי מצבה הסטטי של המלגזה בעת התאונה אינו שולל ניצול כוח מכני, שכן תהליך הפריקה היה עדיין בעיצומו. לפיכך, התאונה נחשבת לתאונת דרכים, והנתבעים, קרנית והנתבעת מס' 5, חייבים בתשלום הוצאות משפט לתובע ולנתבעים נוספים. לסיכום, פסק הדין של בית המשפט מאשר כי התאונה המתוארת בתביעה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ההחלטה מחייבת את קרנית ואת הנתבע מס' 5 לפצות כל אחד את התובע והנתבעים האחרים בהוצאות משפט, שנקבעו לכנס ויזואלי ביום 1.2.2022.