רע"א 34246-03-23

תקציר

השופט החליט להיעתר לבקשת הערעור ולאפשר את הערעור עצמו. השופט ביסס את החלטתו על פסיקה קודמת שפירשה באופן מצמצם את הנסיבות שבהן ניתן להציג ראיות הסותרות את ממצאי הוועדה לביטחון לאומי. במקרה זה ביקש המשיב להציג ראיות לכך שחלה החמרה במצבם מאז קביעת המל"ל, אך השופט קבע כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי להצדיק את התרת הסתירה. השופטת קיבלה את הבחנתו של המבקש בין שתי פסקי דין קודמים אליהם התייחס בית משפט קמא, שכן המקרה הנוכחי לא כלל אירועים חיצוניים כלשהם המשפיעים על מצבו של המשיב. עוד הדגישה השופטת כי נטל ההוכחה מוטל על המשיב להוכיח נסיבות חריגות או שינוי מהותי במצבו, שלא הוכח די הצורך. השופט התייחס גם לתקנות המגדירות נכות לצמיתות, וציין כי הן מתמקדות בבעיות תפקודיות, שסריקות ה-CT של המשיב אינן מצביעות עליהן. לבסוף, קבע השופט כי יש להיעתר במשורה לבקשות להצגת ראיות סותרות, ובמקרה זה לא הוצגו נסיבות חריגות או שינוי משמעותי במצבו של המשיב. משכך, התקבל הערעור, והחלטת בית משפט קמא בוטלה. המשיב חויב לשאת בהוצאות הבקשה.