עת"מ 55607-06-21

תקציר

בבעלות העותרת דירה בבניין מדורג בחיפה, אליו ניתן להגיע באמצעות מספר מדרגות משמעותי בלבד. העותר, יחד עם שלושה דיירים נוספים, ביקש להתקין מעלית ושלושה גשרי גישה לבניין. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דחתה את בקשתם בשל ההשפעה המשמעותית על פתחי הבניין ועיצובו, והפגיעה שהוא יגרום לבניין סמוך. לאחר מכן ערערו העותרים לוועדת הערר המחוזית חיפה, שגם היא דחתה את בקשתם, בנימוק של הצורך לבחון את התאמתה של ההקלה לתכניות הרלוונטיות ואת השפעתה על הסביבה. ועדת הערר הציעה פתרונות חלופיים, כולל שתי מעליות. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבית המשפט, בטענה כי ההחלטה פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות לנגישות ולקניין. המשיבים, העררים והוועדות המקומיות, ביקשו לדחות את העתירה, בנימוק של שיקולים תכנוניים סבירים. בית המשפט, לאחר ששקל את הנסיבות, ובפרט את זכותו של העותר לנגישות, קיבל את העתירה. היא מצאה את החלטת ועדת הערר (דעת הרוב) בלתי סבירה, שכן היא לא שקלה די הצורך את האיזון בין שיקולים תכנוניים לבין זכויות העותר. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט את דעת הרוב, אימץ את דעת המיעוט והתיר לעותרת להתקין את המעלית בהתאם לתוכנית המתוקנת, תוך דרישה לשימוש בחומרים שקופים לחלק הנראה לעין של הגשר כדי למזער נזקים. המשיבים חויבו לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.