בש"א 811/03

תקציר

עובד שעבד בחברת תעופה למעלה מ-19 שנה כמנהל תחנה בנתב"ג פוטר ללא הודעה מוקדמת מתאימה וללא זכות טיעון. העובד, בן 63.5, סבר כי פיטוריו נבעו מאפליה מחמת גיל וניסיון של המעסיק לקדם עובד אחר. חברת התעופה, לעומת זאת, הצדיקה את הפיטורים משיקולי צמצום עבודה והתייעלות. בית הדין הארצי לעבודה, בראשות כבוד השופטת נילי ארד, פסק לטובת העובד, תוך הדגשת זכות הטיעון החוקתית והחשיבות לאפשר לעובדים להציג את טענותיהם לפני פיטורים. בית הדין הורה לחברת התעופה להחזיר את משרתו של העובד מאותו יום ואילך, ובכך להמשיך את יחסי עובד-מעביד. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי לעובד לא ניתנה הזדמנות הוגנת להגן על עצמו. בנוסף, בית הדין לא מצא כל זדון מצד המעסיק, ובכך לא פסק לעובד את שכרו ממועד הפיטורים. במקום זאת, חויבה חברת התעופה לשלם לעובד 2,000 שקל, כולל מע"מ, כשכר טרחת עורך דין בגין הבקשה. החלטה זו התקבלה ביום 1.4.2003 וחברת התעופה רשאית לפתוח בהליך פיטורים חדש, תוך הקפדה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועקרונות תום הלב.