ת"א 43866-07-12

תקציר

המקרה העומד בפני בית המשפט הוא תביעה להשבת סחורה שנתפסה על ידי רשויות המכס מהתובעת, חברת קופר אינטרנשיונל בע"מ, יצרנית קורקינטים חשמליים. הסחורה המדוברת כוללת 80 קורקינטים חשמליים, חלקי קורקינטים ומלאי, מחשבים ומסמכים חשבונאיים. המכס החרים את הסחורה לאחר שגילה כי קופר אינטרנשיונל סיפקה רישיון מזויף למכולה של סחורות מיובאות, שקבע כי מדובר ב"צינורות חרס" ולא בחלקי קורקינטים. בית המשפט מצא כי הקורקינטים והמלאי חולטו כדין לפי סעיפים 204(1), 204(2) ו-204(9) לפקודת המכס. נקבע כי הקורקינטים אינם עונים להגדרת "קורקינט פטור" לפי פקודת התעבורה, ולכן הם זקוקים לרישיון ייצור ומכירה, שלא היה לתובע. בית המשפט דחה את טענת התובעת כי הטובין נועדו לייצוא, ולא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובע ניסה להטעות את רשויות המכס, ולכן הטענה כי הרישיון המזויף היה טעות אינה אמינה. באשר למלאי, בית המשפט הגיע למסקנה כי הוא מיובא מסין ומיועד לייצור קורקינטים חשמליים שאינם פטורים. גם טענת התובעת כי חלק מהמלאי נועד לקטנועים פטורים נדחתה מחוסר ראיות. בית המשפט תמך בחילוט המלאי כדין בנימוקים אלה ובנוסף משום שהתובע לא החזיר את הערבות שהופקדה כנגד שחרור המלאי. לבסוף, התייחס בית המשפט לסוגיית האכיפה הבררנית, ומצא כי טענות התובע אינן מספקות ואינן משכנעות. התביעה להחזרת הסחורה והערבות נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.