רע"א 4023/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשה לתשלום שכר טרחה מתוך קרן פשיטת רגל. הבקשה הוגשה על ידי עורך דין, עו"ד גדעון פנר, שייצג את פושט הרגל, עו"ד אבנר אסולין. הנושה העיקרי של אסולין הוא מר אלעזר פרברי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל חלקית את בקשתו של עו"ד פנר, וקבע כי יש להעביר את הסכום שנפסק בערעור קודם לקרן פשיטת הרגל, וכי עו"ד פנר זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% מסכום זה (בתוספת מע"מ) בגין תרומתו לקרן. עמלה זו תשולם מתוך קרן פשיטת הרגל. פסק הדין אישר כי החלטות קודמות בעניין הקרן קוימו, וכי הנושה, מר פרברי, זכאי לקבל דיבידנדים מהסכום שנפסק בערעור. פסק הדין מגיע לאחר היסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים. פשיטת הרגל של מר אסולין הוכרזה בשנת 2004, ובשנת 2013 הותר לאסולין לנהל הליכים משפטיים נגד מר פרברי, בתנאי שקרן פשיטת הרגל לא תישא בעלויות וכי כל הסכומים שייפסקו יועברו ישירות לקרן. בעקבות זאת, אסולין ואחיו תבעו את פרבארי, מה שהוביל לפסק דין לטובתם ב-2019. ערעור על פסק דין זה הוביל להסכם פשרה, שהביא לביטול פסק הדין, ופרברי שילם לכל אחד מאסולין ואחיו 63 אלף שקל. סכום זה שולם לקרן פשיטת הרגל. טענות מרכזיות נגד תשלום שכר הטרחה מהקרן כללו את העובדה שבהסכם הפשרה לא נקבע כי הסכום שנפסק הוא עבור הוצאות או שכר טרחה, וכי המחאת הזכויות של אסולין לטובת עו"ד פנר נעשתה זמן רב לאחר מתן צו פשיטת הרגל. עוד טען הנושה כי ההחלטה הביאה לתשלום כפול של שכר טרחה, וכי החלטת בית המשפט לפשיטת רגל העניקה סעד שלא התבקש, שכן בקשתו של עו"ד פנר התבססה על נימוקים שונים מאלה שעליהם התקבלה. בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, ואישר את החלטת בית המשפט לפשיטת רגל, בנימוק שיש לו שיקול דעת רחב בעניינים אלה, והוא יתערב רק במקרים חריגים. זה לא נחשב מקרה כזה.