ע"א 1125/93

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הסמכות להדיח חבר מועצה מקומית בבוקעתא שברמת הגולן. המערער, שמונה לחבר המועצה, היה אף הוא עובד מדינה, דבר שיצר ניגוד עניינים. ראש המועצה, המשיב, שלח למערערת הודעת פיטורים, בהסתמך על סעיפים 101(4) ו-105(א) לצו המועצות המקומיות. המערער ערער על כך בבית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי למשיבה סמכות לשלוח את ההודעה מכוח חוק הרשויות המקומיות, אך בית המשפט העליון ביטל קביעה זו. בית המשפט העליון קבע כי צו המועצות המקומיות מבחין בין חברי מועצה ממונים לנבחרים. בעוד שלשר הפנים יש סמכות בלעדית למנות ולפטר חברים ממונים, ראש המועצה יכול להדיח חברים נבחרים. הואיל והמערער היה חבר ממונה, לא היתה למשיב סמכות לשלוח את ההודעה. בית המשפט הדגיש את המסלולים הנפרדים שנקבעו לחברים ממונים ונבחרים כדי למנוע עימותים, וציין את שיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים בעניינים אלה. השופט בך הגיע למסקנה כי הודעת המשיב אינה תקפה והורה לו לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין.