עב"ל 15005-12-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה לזמן אדם (המערער) לוועדה רפואית לבחינת מצב נכותו. המערער היה מעורב בעבר בתאונת עבודה ונקבעה לו דרגת נכות של 20%. ממסמכי בית המשפט עולה כי המערער ערער על החלטה זו וביקש לבטל את זימונו לוועדה רפואית, כפי שיחליט רופא מוסמך. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערת, והביא את המערערת לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. ערכאה גבוהה זו קבעה עתה כי אין עילה להתערב בפסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר ואישרה גם את ההחלטה מהטעמים שהוצגו. השופטים מצאו כי הרופא המוסמך פעל בהתאם לסמכות החוקית המתאימה וסיפק נימוקים מספקים להחלטתו, במיוחד לאחר שהגיש תעודת שירות ציבורי ונחקר חקירה נגדית. בית המשפט הדגיש את זכותו של הרופא לבקש קביעה מחודשת של דרגת הנכות, שהיא סמכות סטטוטורית לפי תקנה 37, והסביר כי אין בבקשה כזו כדי להעיד בהכרח על שיפור או הרעה במצבו של המערער. גם טענתו של המערער בדבר התנכלות מצד המוסד לא נתמכה בראיות. השופטים הגיעו למסקנה כי יש לדחות את הערעור, ולאשרו את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ללא צו להוצאות. פסק דין זה ישותף עם רופא המוסד לצורך רישומיהם והתייחסויותיהם בעתיד.