עמ"ה 747/05

תקציר

המערער, בעל מניות עיקרי ומנהל בשתי חברות (אס.בי.בי השקעות ופיתוח בע"מ וב.ש. השקעות בע"מ), ערער על החלטת המשיב לדחות את התנגדותו לשומות מס הכנסה לשנים 2000, 2001 ו-2002 לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה. הערעור מתייחס למשיכות המשמעותיות של המערערת מהחברות, שנרשמו כהלוואות, שלא הוחזרו. המשיב ראה במשיכות אלה הכנסה משכר והוציא שומות בהתאם. המערערת טענה כי המשיכות היו הלוואות לפעילות עסקית, ואילו המשיב טען כי נמחלו להן חובות המהווים הכנסה. בית המשפט מצא כי המערער לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו, במיוחד בכל הנוגע להלוואות הנטענות מבנקים ולשימוש בכספים שנמשכו לפרויקטים אחרים. עוד התברר, כי לא היה הסכם פורמלי למתן ההלוואות, והמערערת לא עמדה בהחזרים. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי המשיכות לא היו הלוואות אלא הכנסה. כמו כן, בית המשפט קבע כי ההכנסה נבעה ממחילת חובות או מאופי המשיכות עצמן, שהיוו הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור, וקבע כי ההכנסה הנוספת היא בסך 10,344,000 ₪, כפי שהצהיר רואה החשבון של המערערת, ולא כפי שהוערכה על ידי המשיב. השימוע הוחזר לפקיד השומה לצורך חלוקת ההכנסות בין שנות המס הרלוונטיות. המערער חויב לשלם למשיב 5,000 ₪ + מע"מ הוצאות.