ער"מ 42383-05-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בשל החמצת המועד האחרון להגשת בקשת ערעור. ההחלטה מתייחסת לפסיקה קודמת שדחתה ארכה לערעור על החלטת ועדת תעסוקה. על פי החוק, היו למערערים 15 יום לערער על הדחייה, אך הם פספסו את המועד האחרון ב-48 יום. המערערת טענה כי השיהוי נגרם בשל הסדרת הייצוג באמצעות לשכת הסיוע, שאינה בשליטתם. עם זאת, בית המשפט קבע כי המערערת הייתה יכולה להגיש הודעה המסבירה את המצב ומזהירה מפני השיהוי האפשרי. בנוסף, ייצוגה של לשכת הסיוע אינו זכות מוחלטת, וייתכן שבקשתו של המערער הייתה נדחית. עוד קבע בית המשפט כי סיכויי קבלת הערעור נמוכים, והחלטת בית המשפט המחוזי לא ניתנה "במעמד צד אחד". מטעמים אלה החליט בית המשפט שלא להאריך את המועד ולפיכך דחה את הערעור. המערערת חויבה לכסות את הוצאות המשיב, בסך 4,000 ₪, בתוך 30 יום.