ת"א 29365-07-11

תקציר

התובע, עובד לשעבר של הנתבעת, החזיק אופציות למניות מעבודתו וביקש לממש אותן לאחר פיטוריו. הנאשם סירב לבקשתו והעניין הגיע לבית המשפט. בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעת לאפשר את מימוש האופציות. התעוררה מחלוקת בנוגע ליישום פסק הדין, בעיקר בנוגע לגובה המס שהנתבע נדרש לנכות במקור. הצדדים לא הסכימו על שיעור המס, המועד הרלוונטי לשווי המניה ונושאים קשורים אחרים. התובע הגיש תביעה חדשה בגין נזקים כספיים שנגרמו עקב סירוב הנתבע לקיים את פסק הדין. בית המשפט בחן את הסוגיות שבמחלוקת ומצא כי מימוש האופציות היווה אירוע מס, והנאשם נדרש לנכות מס בשיעור השולי, וכן ביטוח לאומי ומס בריאות. בית המשפט אף קבע כי המועד הרלוונטי לשווי המניה יהיה 27.12.2005, שכן זהו המועד בו ביקשה התובעת לממש את האופציות לראשונה. בנוסף, חישב בית המשפט את הסכום הכולל שהתובע נדרש לשלם לנתבע, לרבות עלות מימוש האופציות וניכויי המס, ומצא כי התובע לא שילם את הסכום הנכון. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת לא הפרה את פסק הדין, שכן התובעת לא הייתה מוכנה לשלם את הסכומים הנדרשים. כישלונו של התובע לממש את האופציות ולקבל את המניות נבע ממחדליו שלו עצמו ומהנחות שגויות לגבי סכומי המס ועניינים נוספים. יתר על כן, תביעות התובע לפיצוי כספי ודיבידנדים הופרכו על ידי טענותיו הקודמות ולכן נדחו על יסוד השתק שיפוטי. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובעת, אך בהתחשב בנסיבות העניין הורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.