סע"ש 10344-08-19

תקציר

התובע, מנהל בית ספר, תבע את הנתבעת, העירייה, על כך שפיטרה אותו שלא כדין מתפקידו. הוא טען כי הפיטורים נבעו ממניעים פוליטיים ואידיאולוגיים ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וביקש פיצוי בהתאם. עוד טען התובע כי העירייה הפרה את הסכם העסקתו, הפרה את חוק הגנת העבודה בכך שפיטרה אותו בתגובה לשני אירועים עליהם הודיע להם, והשמיצה אותו באמצעות פרסומים מסוימים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. נקבע כי התובע לא הוכיח כי פיטוריו נבעו ממניעים אידיאולוגיים, וכי לעירייה היו שיקולים מקצועיים לגיטימיים לכך. מהראיות עולה כי התובעת התקשתה לנהל משבר סביב תוכנית צופית בבית הספר, וכי החלטת העירייה הייתה סבירה ובתום לב. כמו כן, בית הדין מצא כי הליך הפיטורים היה תקין, והעירייה שקלה את טענות התובע שהועלו בדיון טרם קיבלה את החלטתה. גם טענותיו של התובע בדבר אמיתותם של מסמכים מסוימים שעליהם ביססה העירייה את החלטתה נדחו, שכן הוא לא הצליח להוכיח כי מסמכים אלה זויפו. בית הדין דחה גם את טענת התובעת כי העירייה הפרה את הסכם ההעסקה, שכן ההסכם איפשר פיטורים בהודעה מוקדמת, שניתנה. בנוסף, לא נמצא כי העירייה הפרה את חוק הגנת העבודה, שכן התובע לא הוכיח כי הגיש תלונה בפניהם בנוגע לשני האירועים המדוברים, ולא הוכח קשר סיבתי בין אירועים אלה לבין פיטוריו. לבסוף, התביעה בגין לשון הרע נדחתה, שכן התובע לא הוכיח כי העירייה פרסמה עליו דבר מכפיש. תגובת העירייה לכתבה על פיטורי התובע נמצאה סבירה ונעשתה בתום לב. גם תביעתו של התובע להוצאות נדחתה, והוא חויב לשלם את הוצאות העירייה בסך 50,000 ₪.