ע"א 616/83

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לשני ערעורים על תאונת דרכים קטלנית שאירעה בשנת 1975, והסתיימה במותו של אדם בשם נוח מוברמן. התובעים, שהם התלויים בעיזבון המנוח, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי, וטענו כי רשלנות הנהג הנתבע היא הגורם היחיד לתאונה. מנגד, טענו הנתבעים כי נהיגתו הרשלנית של המנוח היא הגורם העיקרי. בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי שני הנהגים נכנסו לצומת באור צהוב ואחראים באותה מידה לתאונה. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, ולא מצא עילה להתערב בקביעת הערכאה הנמוכה יותר, למרות טענות שני הצדדים. בית המשפט הבהיר את חישוב הנזקים, ובפרט את אובדן ההשתכרות העתידית. השופטים הסכימו כי השכר הממוצע במועד מסוים צריך להתבסס על השיעור הידוע באותה עת, ולא על השיעור שפורסם חודשים לאחר מכן. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש לחשב את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר על פי הממוצע שבין שכרו בפועל של המנוח בעת התאונה לבין שכרו ההיפותטי בעת מתן פסק הדין. הם פסקו כי התובעים זכאים לפיצוי נוסף בגין אובדן מזונות בעבר ובעתיד, והורו לנתבעים לשלם את הוצאות התובעים בקשר עם הערעורים. השופט י' בך נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ש' נתניהו וד' לוין.