פש"ר 9032-05-12

תקציר

פסק הדין מאשר ביטול הענקת דירה מחייב למשיב. חובותיו הרבים של החייב, שחלקם מתוארכים לשנת 2001, היוו נקודה מרכזית בפסק הדין, במיוחד לאור העובדה שהם נוצרו בעת העברת הדירה למשיב – בנו של החייב – שהתרחשה ללא תמורה. פסק הדין מתמקד באופי הזכויות הקנייניות שהועברו ובאמינות טענות החייב והמשיב, בהינתן שמסמכי ההעברה סותרים את טענותיהם. השופט בחן בכובד ראש את הראיות שהוצגו, כולל שני מסמכים שהציגה ההגנה, והגיע למסקנה כי הם סותרים זה את זה ואת הרישומים הקיימים. זאת ועוד, התנהלותם של החייב והמשיב לאחר ביצוע ההעברה הצביעה על כך שהחייב המשיך לפעול כבעל הדירה, לשלם את התשלומים השוטפים ולהתייחס למשיב יותר כשוכר. עוד ציינה השופטת כי תצהיר המשיב, שהיה אמור לתמוך בטענת החייב, הוגש יומיים בלבד לפני הדיון. בסופו של דבר פסק השופט לטובת ביטול המענק, והורה להעביר את הזכויות בדירה לנאמן, שכן החייב לא הוכיח די הצורך את טענותיו, והדירה הועברה ללא תמורה בעודו חדל פירעון.