ת"א 32286/06

תקציר

התיק נסוב סביב תאונת דרכים שאירעה בין רכב המבוטח על ידי התובע לבין רכב ששכרה הנתבעת. טענת התובעים, הנתמכת בעדותו של נהג המבוטח, היא כי רכבם נפגע מרכבם של הנתבעים שיצא מחניון בפזיזות. הנתבע, לעומת זאת, טען כי התאונה מעולם לא התרחשה ולא הציג עדות נוספת. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת בדבר האחריות לתאונה והורה לנתבעת מס' 1 לפצות את התובעת. הסוגיה המורכבת יותר היא אחריותה של הנתבעת מס' 2, חברת ההשכרה, לנזקים. החברה טענה כי אין להטיל עליה אחריות לנזקים שנגרמו על ידי רכבה השכור, שכן הנהג שגרם לתאונה לא היה מורשה לנהוג על פי חוזה השכירות. השופטת דנה בנושא בהרחבה והגיעה למסקנה כי אכן יש להטיל אחריות על חברת ההשכרה, להבדיל מאדם פרטי. הדבר מוצדק בשל חובתה החוקית של החברה לבטח את רכביה המושכרים והציפייה שכל נהג בעל סמכות לנהוג ברכב – במקרה זה, כל מי שיש לו רישיון נהיגה בתוקף – יהיה מכוסה על ידי הביטוח. כמו כן, חברת ההשכרה לא ביצעה ביטוח לנזקי רכוש כנדרש בחוק. השופט דחה גם את טענת הנאשם כי נהג הרכב השכור לא החזיק ברישיון נהיגה תקף, שכן הנתבע לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענה זו. לפיכך קבע בית המשפט כי הנתבעת מס' 2 אחראית לשלם לתובע סך של 4,457 ₪, כולל הפרשי הצמדה, שכר טרחת עורך דין והוצאות.