ע 6/10

תקציר

המערער, עמי דוידוב, ערער על הרשעתו בגין היעדרות משירות צבאי ללא רשות. דוידוב הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, אך בהמשך ביקש לחזור בו מהודאתו בערעור. הוא טען כי הודאתו לא ניתנה מרצונו החופשי וכי הוא קיבל סיוע לא יעיל של עורך דין, שכן עורך דינו נמנע מלהיעזר במתורגמן למרות הבנתו המוגבלת בשפה העברית, ולא שקל מספיק את נסיבותיו האישיות או את הראיות נגדו. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענותיו של דוידוב. בית המשפט קבע כי הודאתו של דוידוב ניתנה מרצונו החופשי וכי הוא הבין את השלכות הסדר הטיעון, שכן תגובתו הכתובה של עורך דינו הפריכה את טענותיו והצביעה על כך שהוא מודע לחובותיו החוקיות. יתר על כן, בית המשפט לא מצא ראיות לסיוע בלתי יעיל של עורך דין, שכן התנהלותו של עורך דינו של דוידוב לא עלתה כדי הפרת אמונים או מניעים זרים, והחלטתו של דוידוב להודות באשמה הייתה מיוזמתו. עוד ציין בית המשפט כי טענתו של דוידוב לחפותו אינה אמינה, נוכח הודאותיו החוזרות ונשנות באשמה והראיות נגדו. משכך, דחה בית המשפט את הערעור, ולא מצא הצדקה לאפשר לדוידוב לחזור בו מהודאתו או להתערב בהרשעתו ובגזר דינו.