רע"פ 1870/09

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תוצאה של ארבעה תיקים נפרדים נגד מבקש שביצע עבירות שונות, לרבות הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, עבירות נהיגה והתנגדות למעצר. העבירות בוצעו במשך מספר שנים והמבקש הורשע על סמך הודאתו. בשלב גזר הדין התחשב בית משפט השלום בשיקום המוצלח של המבקש, בשינוי הדרגתי ובחזרתו בתשובה, והטיל עליו מאסר על תנאי, לצד עבודות שירות, קנס ועונשים נוספים. המדינה ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בטענה כי העונש קל מדי, ובית המשפט המחוזי הוסיף שמונה חודשי מאסר בפועל לעונש הקודם. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן בשל הנסיבות החריגות של המקרה, ורוב השופטים קיבלו את הערעור בחלקו והפחית את עונש המאסר לארבעה חודשים, בעוד השופט עמית היה מקבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין מביא בחשבון את שיקומו המוצלח של המבקש, אך גם את חומרת עבירותיו ואת הצורך להרתיע מפני אלימות כלפי גורמי אכיפת החוק. העונש המופחת נועד לאזן בין שיקולים אלה. החלטת הרוב הושפעה מכך שהמבקש נענש פעמיים על אותו מעשה, ומהתקווה כי גזר דין זה יסמן את תום עברו הפלילי של המבקש. השופט עמית הדגיש את חומרת העבירות והביע אמון ביכולתו של המבקש לרצות את עונשו מבלי להידרדר לשימוש בסמים.