צ"א 48597-10-23

תקציר

פסק הדין דן בערעור על צו הגבלה מינהלי המגביל את הפעלת עסק המוסך של המערער למשך 30 יום באזור התעשייה רהט, שהוצא על ידי מפקד מחוז דרום לפי חוק הכניסה לישראל. המערער הודה כי העסיק ושיכון עובדים עזתיים, טען לאי מודעות לשלילת היתרים עקב מלחמה, אך לא ערער על קיומו של יסוד סביר לחשד לעבירות בחצריו. הוא טען כי מדובר בעבירות בדרגה נמוכה וכי למדינה אין אכיפה בנושאים דומים. חרף הטענה לנזק כלכלי משמעותי ולהיעדר עבר פלילי, קביעותיו של המערער בדבר אי הבחנת תושב עזתי בלתי מורשה בעסקיו נחשבו בלתי סבירות, במיוחד בעת מלחמה, כאשר פעולות אלה מהוות סיכון מוגבר לשלום הציבור. בית המשפט תמך בהחלטת מפקד המחוז, והדגיש כי נוכח משך הזמן שבו הוחזקו העובדים שלא כדין וחקירות העבר של המערער בגין מעשים דומים, קיים חשש ממשי להישנותם. עם זאת, בית המשפט התיר פעילות עסקית מוגבלת בתנאים מחמירים, כגון מתן שירות רק לכלי רכב שהתקבלו לפני הצו ומסירת רשימה מפורטת של עובדים חוקיים למשיב. ההחלטה הותירה את ההגבלה של 30 יום בעיקר כדי להגן מפני עבירות נוספות, עם אפשרות להאריך את הצו במידת הצורך. הערעור הדגיש את מגבלות ההליך המינהלי, וציין כי השימועים אינם חייבים להיות בעל-פה, וקבלת החלטות אינה מחייבת בהכרח עיון בכל תיקי החוקרים אם קיימים טעמים מספקים.